התייעלות אנרגטית

לאחרונה, גופים רבים – עיריות, גופים ציבוריים וחברות כלכליות, נכנסים למהלך של התייעלות אנרגטית של המבנים שבבעלותם, ובתוך כך בתי ספר, מבני משרדים, מבני ציבור, מלונות, תעשיה ועוד. למהלך זה מספר סיבות:
• הרצון בחיסכון בעלויות התפעול והשימוש השוטף של המבנים (אנרגיה, תחזוקה ומים).
• עמידה בהנחיות של גופי הממשלה והרגולציה, כולל מדיניות של עירייה, חברת האם הרב לאומית וכו'.
• תפיסה ירוקה עקרונית משולבת עם הרצון בשיפור הדימוי הציבורי.

תהליך ההתייעלות האנרגטית ויישום האנרגיה הירוקה יכול להתבצע בשני אופנים:
התייעלות אנרגטית "בסיסית" – תהליך המתייחס ומטפל בפן מצומצם של המבנה והוא מתמקד במערכות ההנדסיות שלו ובראשן מערכות האיקלום – מיזוג האוויר, החימום והאויר הצח, ומערכת התאורה ומתן הצעת מכלול פתרונות ושיפורים למערכות אלו.

התייעלות אנרגטית "מקיפה" –  הינה התייעלות המושגת בתהליך רחב יותר המוכל בתוך תהליך התכנון הירוק המתייחס למבנה בראיה רחבה וכוללת שלו

תהליכי התייעלות אנרגטית
להלן ניתוח ההבדלים בין התייעלות אנרגטית "רגילה" ומקובלת, לבין התייעלות אנרגטית מקיפה.
א. התייעלות אנרגטית "בסיסית"
באופן כללי ניתן להגדיר את הפעילות הזו בבחינת המערכות ההנדסיות של המבנה – ובראשן מערכות האיקלום והתאורה והצעת מכלול פתרונות ושיפורים למערכות אלו.
להלן מספר דוגמאות לפעולות מוצעות במסגרת התייעלות אנרגטית "רגילה":

תאורה:
• שדרוג גופי התאורה הקיימים על ידי שימוש במשנקים דיגיטליים יעילים איכותיים ומעבר לנורות בעלות נצילות אנרגטית גבוהה. יישום מיישרי זרם למניעת קפיצות מתח הנובעים מהפעלת המערכות השונות.
• שינויים במיקום גופי התאורה והחלוקה למעגלי הדלקה לאופטימיזציה של עצמת ופיזור התאורה המלאכותית שתהיה מסונכרנת עם התאורה הטבעית ומאפייני השימוש והפעילות כפונקציה של דרישות רמת הארה.
• אוטומציית המערכת והקטנת התלות בגורם האנושי באמצעות:
• שי לוב של אמצעי בקרה מתקדמים ,כגון בקרת רמת הארה, בקרת תנועה ונוכחות.
• ניצול אמצעי עמעום מתקדמים בהתאם לצרכי המשתמשים.

מיזוג אוויר:
• שליטה ובקרה על המזגנים ע"י בקרות קצה בהתאם לאופי השימוש, הצרכים והמיקום על מנת להפעיל מערכות באופן יעיל ואופטימלי.כגון: בקרי טמפרטורה וחיישני נוכחות.
• החלפת המערכות המיושנות והלא יעילות במערכות חדשות ויעילות – דוגמת VRF
• ניצול החם השיורי של המערכות לחימום
• ניצול מי העיבוי לצרכי השקיה ושימושים אחרים.

העיקרון הכלכלי המנחה את סוג הטיפול הזה בהתייעלות אנרגטית הוא שילוב של השקעה נמוכה יחסית והחזר השקעה מהיר (מקובל עד 3 שנים) בנושאי שיפורים עם מספר אלמנטים יקרים יותר אך משמעותיים בהקשר לרמת החיסכון – החלפת מערכות איקלום.

בתהליך כזה – צריכת האנרגיה קטנה רק מתוך התייעלות של המערכות אך הוא משאיר את רמת הצריכה כפי שהייתה נהוגה לפני כן ולכן רמת החיסכון וההתייעלות האנרגטית הינה פחותה מזו המושגת בתהליך "ההתייעלות המקיפה".

התייעלות אנרגטית "מקיפה"

ההתייעלות האנרגטית ו"התפיסה הירוקה"
אנו סוברים כי ההתייעלות בצריכת האנרגיה חייבת להיות חלק ממהלך הרבה יותר רחב – הקרוי "התפיסה התכנונית הירוקה " או "תכנון בר קיימא".

ניתן לאפיין תפיסה זו בחתירה לשלושה יעדים מרכזיים :
1. שמירה על המשאבים הטבעיים והמתכלים : אנרגיה, מים וחומרי גלם שונים.
2. יצירת סביבת חיים, לימודים ועבודה בריאה יותר, פרודוקטיבית יותר, נעימה יותר.
3. חסכון בעלויות : אנרגיה, מים, תחזוקה.

ומכאן נגזרות הפעולות המתבקשות, והן רבות ומגוונות. הפעולות הננקטות במהלך "ההתייעלות האנרגטית הבסיסית" הינן חשובות ומשמעותיות כמובן, אך מהוות פתרון חלקי בלבד.
לפני שיפור ביצועי המערכות של הבניין ראשית יש לנסות ולהקטין את הצורך באנרגיה בכלל !!!
ובמקביל לנסות ולהגיע להישגים נוספים: יצירת "מבנה בריא" יותר, באמצעים שונים ומגוונים כמו שיפור איכות האוויר מבט לנוף, מניעת בוהק, ועוד. שכולם מביאים לירידה ברמת התחלואה ועליה בריכוז ובתפוקה.

ומכאן נובעת התפיסה שלנו באשר לנושא ההתייעלות האנרגטית הנכונה :
לראות את המכלול הגדול – שיפור המבנה לפי הפרמטרים של "התכנון הירוק" על כל היתרונות המושגים כתוצאה מכך. ובתוך כך לבחון את נושא ההתייעלות האנרגטית משני צידיה: ראשית הקטנת הצורך באנרגיה ורק לאחר מכן הגדלת יעילות הציוד (מיזוג אויר, תאורה וכו).

בתהליך כזה צריכת האנרגיה קטנה באופן משמעותי – פעם ראשונה בצורך הכולל ופעם שנייה ביעילות! וזאת יחד עם שיפור איכות החיים במבנה.
וכיצד מתבצעת הפעילות הזו?

מעבר לייעוץ המקובל בנושא ההתייעלות האנרגטית הבסיסית למבנה, אנו משתמשים בידע ובניסיון האדריכלי שלנו אדריכלות כללית ואדריכלות פנים, בניסיון הרחב והעמוק שלנו בתכנון ירוק לתכנון יישומים פסיביים, ובפתרונות טכנולוגיים המשלימים אותם, ליצירת פתרון סינרגטי כולל המשלב "יתרונות ירוקים" ובתוכם הקטנת צריכת האנרגיה עם יתרונות בינויים .

בחינת מבנה בתהליך ההתייעלות האנרגטית העמוקה כוללת ניתוח המצב הקיים ובחינת הפתרונות האפשריים בכל ההיבטים השונים:

• תכנון פתרונות פאסיביים המקטינים את צריכת האנרגיה של המבנה :
מעטפת – שיפור רב ברמת הבידוד התרמי של הקירות האטומים ושל החלונות , מיקום הפתחים, סוג ההצללות, גווני הגמר וכו
• שיפור הנוחות התרמית על ידי פתרונות המייצרים אוורור מפולש טבעי, ותנועת אויר עם צריכת אנרגיה נמוכה ( מאווררים מתקדמים), ובכך קטן הקרור המכני הנדרש.
• החדרת אור יום מבוקר לחלל המבנה על מנת להקטין את הצורך בשימוש בתאורה מלאכותית תוך מניעת בוהק וחדירת חום לא רצוי.
• מיקום, גודל ופרופורציות החלונות בהקשרים של אוורור מפולש, הוצאת אויר חם, הוספת מדפי אור וכו.
• גיאומטריה כללית ואדריכלות פנים – יצירת פטיו להכנסת תאורה טבעית ואוורור טבעי, ארובות רוח לקליטת רוחות ,ארובות שרב,לפליטת האויר החם, לעיתים תוך הצעת שינויים תכנוניים כמו קרוב עמדות עבודה לאזור עם התאורה הטבעית המיטבית וכו.
• אלמנטים ירוקים בעלי תרומה אקלימית: גג ירוק, מים אנכיים יורדים ומקררים חללי פנים, שימוש במסה תרמית וכו.
• אנו בוחנים יישומים לא שיגרתים בנושאי מערכות – מאגרי קור, קורות קרות, אנרגיה חלופית וכו.
• אנו בוחנים ומנתחים את כל האפשרויות הרלוונטיות ומביאים את המסקנות, ההצעות וניתוח העלויות והיתרונות ומאפשרים למזמין את הראיה רחבה המאפשרת לו קבלת החלטות כלכליות ומושכלות בבחירת הפתרונות המוצעים.

לסיכום, פרויקטים של התייעלות אנרגטית מבוצעים באופן טבעי במבנים ישנים למדי. ולכן, מטבע הדברים, עקב שינויים שחלו בפעילות שבמבנה ובתפיסות המפעילים, הרי שמלבד הצורך בחסכון באנרגיה קיים צורך במכלול שינויים ושיפורים, כולל שינויים תכניתיים מסוימים.
תהליך ההתייעלות האנרגטית מהווה את ההזדמנות לבחינה הרחבה והמלאה של המבנה, ולקבלת החלטות בנושא שינויים ושיפורים.
הצעתנו להתייעלות אנרגטית תכיל ברוב המקרים מגוון רחב של פתרונות אפשריים ביישומים החשובים, המשמעותיים והכלכליים ביותר, בעלי השלכות על צריכת האנרגיה, על בריאות ורווחה, על תפקוד יעיל ואף על חזות ותדמית. הכל לבחירה על ידי היזם והמתכננים.