הרצליה דרום-מערב חוף התכלת תכנית מתארית הר/2200
key facts
השכונה תופסת שטח של כ-10% משטח העיר הקיים - 21,500 דונם, שטח דומה לזה של הרצליה פיתוח או להרצליה הוותיקה, ומהווה עתודת קרקע פנויה בעלת חשיבות מרכזית בשל מיקומה הצמוד והאטרקטיבי לים ובשל היותה חיבור למרחב האורבני של תל אביב.
עירוניות בת קיימא מתבססת בפרויקט זה על תמהיל של עקרונות רלוונטים לפרויקט זה מסטנדרט "שכונה 360" של משרד הבינוי והשיכון והמועצה לבניה ירוקה, LEED ND של USGBC התקן האמריקני לתכנון שכונות בנות קיימא , ועקרונות מובילים כיום בשיח הבינלאומי בתחום זה של תנועות ואישים ביניהם :
SUSTAINABLE STREETS, COMPLETE STREETS , ARCHITECT JAN GEHL ועוד.
בראיה כללית הפרויקט מוכוון לעירוניות אינטנסיבית, המושגת על ידי מגוון אמצעים, בין היתר :
צפיפות גבוהה, רשת הליכה הכוללת גיוון וקיצור צירי הליכה ליצירת תחושת עירוניות ואורבניות, תחבורה ציבורית יעילה, עירוב שימושים ובנייה מרקמית, רחוב מרכזי בעל חזית מסחרית, נגישות מרבית לשירותים הנדרשים לציבור, שימור ושיקום ערכי הטבע הקיימים, קישוריות לכבישים מרכזיים, שבילי אופניים, גינות ושצ"פים המהווים רשת ירוקה לרווחת התושבים.
דונם
יח"ד
פרטי הפרויקט
מיקום: שכונת 2200 הרצליה
אדריכל : קייזר אדריכלים ומתכנני ערים
יזם: עיריית הרצליה
פעילות וואווא : ייעוץ לאדריכלות ירוקה, סימולציית רוחות ממוחשבת, סימולציית הצללות, תאורה טבעית ותכנון פרמטרי
קטגוריית בינוי : שכונה הכוללת מגורים, מסחר, משרדים ומבני ציבור.
האתגרים
השכונה הגדולה – 2,000 דונם - הינה התרחבות של עיר ותיקה ומבוססת במרכז גוש דן, צמודה לתל אביב. נתונים אלו מייצרים הזדמנות נדירה למימוש מירב התפיסות המתקדמות ביותר בתכנון ערים בר קיימא.
הקישוריות המוגבלת למזרח – עקב כביש 2 והים שבמערב, מחייבים ניצול כל אפשרות לקישוריות דרומה – לתל אביב, וצפונה. וכן קישוריות פנימית לרחובות אזור התעסוקה הכלוא בפינה הצפון מערבית של התכנית.
פארק הים ממערב, משאיר רצועה לא מבונה ברוחב 100 מ, הכוללת בתוכה גם אזור ארכיאולוגי – תל מיכל - ואזור בעל ערכים אקולוגיים מיוחדים, וכל אלו מהווים אתגר תכנוני בשיקומם ובשילובם כערכי טבע ותרבות במרקם הבנוי של השכונה.
התכנון נדרש באופן טבעי להתייחס לרוחות הים בהקשרים האקלימיים, ולנגישות מירבית לים - במבטים ובמחברים פיסיים.
דרך 2 שממזרח - הרועשת ועם האויר המזוהם, נדרשת להתייחסות תכנונית בהקשרים אקוסטיים, ואיכות האויר.
ערך מוסף
:עקרונות התכנון הבניה הירוקה בפרויקט מתייחסים ל-3 מרכיבים מרכזיים
- עירוניות בת קיימא
- פתרונות אקלימיים
- מערכות ואנרגיה
עירוניות בת קיימא
מתבססת בפרויקט זה על תמהיל של עקרונות רלוונטים לפרויקט זה מ-"שכונה 360" של משרד הבינוי והשיכון והמועצה לבניה ירוקה, LEED ND של USGBC התקן האמריקני לתכנון שכונות בנות קיימא , ועקרונות מובילים כיום בשיח הבינלאומי בתחום זה של תנועות ואישים ביניהם
SUSTAINABLE STREETS, COMPLETE STREETS , ARCHITECT JAN GEHL ועוד.
בראיה כללית הפרויקט מוכוון לעירוניות אינטנסיבית, המושגת על ידי מגוון אמצעים, וביניהם :
- צפיפות גבוהה - 24 יח"ד לדונם נטו במגרשים בייעודים מעורבים ומגורים מיוחד ו- כ-30 יח"ד/ דונם במגרשים למגורים, המייצרת גב כלכלי לפעילויות הנשענות על תנועה רגלית ואופנים ותחושת עירוניות, וכן חוסכת בתשתיות עירוניות.
- רשת הליכה צפופה - גריד של כ 100/150 מ, רחובות ושבילים – לקיצור וגוון צירי הליכה, וריבוי צמתים המייצרים מצבים אורבניים משתנים והזדמנויות עסקיות וחברתיות.
המבננים "הכפולים" שבין רחובות מרוחקים (בעיקר עקב אילוצי מרחקי מינימום בין תחנות הרק"ל ) מחולקים על ידי צירים ירוקים להולכי רגל ורוכבי אופניים.
- תחבורה ציבורית יעילה - קו הרכבת הקלה על הציר המרכזי של הפרויקט ותחבורה ציבורית ברחובות המקבילים - מאפשרת הימנעות מירבית מרכב פרטי, והקטנת מספר חניות בהתאם.
- המרחק המירבי בין מבני הפרויקט לרחוב העירוני המרכזי - ציר הרכבת הקלה - הינו כ-300 מ , מרחק הליכה נוח המעודד תנועת הולכי רגל ליעדים השונים.
- הרחוב המרכזי עונה על מירב המרכיבים של רחוב עירוני תוסס - : LIVABLE STREET
- חזית מסחרית עם ארקדות – פתרון אקלימי המעודד פעילות חוץ.
- גוון ויזואלי – מבנים מסוגים שונים: מגורים וציבורי ושצ"פים.
- מדרכות רחבות עם ריהוט רחוב ללא כניסות לחניונים וכניסות שרות המפריעות לתנועה ופעילות חוץ של הולכי הרגל.
- רחבות לפעילות חוץ אינטנסיבית.
- ערוב שימושים גם אנכי - מסחר ומגורים, וגם במגרשים השונים - מסחר ומגורים, חינוך, דיור מיוחד, שצ"פ ועוד.
- מסלולי אופניים
- חניה מקבילה לעידוד הפעילות המסחרית.
- תחבורה ציבורית איכותית – הרכבת הקלה ואוטובוסים.
- טיפוסי יחידות דיור מסוגים שונים.
- בניה מרקמית המייצרת חלל מתוחם בעל מאפיינים של רחוב עירוני. ברחובות המסחריים הבניה המרקמית מאפשרת דופן מסחרית רציפה.
- נגישות למספר שירותים – מושגת על ידי פיזור מושכל של השימושים השונים המשרתים את דיירי השכונה – מסחר, תעסוקה חינוך, מבני ציבור ועוד, וזאת ברדיוסים הרלוונטים התואמים את סוג השימוש.
- ערוב שימושים - בדגש, אך לא רק, בציר הרכבת הקלה ובאזור התעסוקה הצמוד לכביש 2 ממזרח וכן בדרך הנופית ממערב עם החזית המסחרית . כולל ערוב שימושים אנכי במגרשים ובמבנים וכן תפרוסת שימושי קרקע שזורים זה בזה.
- תמהיל דיור - מגוון סוגי דיור בגדלים שונים, כולל לציבורים יעודיים – דיור מוגן, סטודנטים וכו, מייצר קהילה הטרוגנית תוססת , עם פתרונות דיור המאפשרים הישארות באותו אזור בשלבי חיים משתנים.
- רשת ירוקה – שילוב של שבילים להולכי רגל, מדרכות רחבות עם הצללת עצים וארקדות ברחובות המסחריים, גינות / שצ"פים מפוזרים, כולל מפתחי הרחובות מזרח-מערב הנפתחים לכוון מערב בשצ"פ לינארי רחב מייצרים בשכונה רשת ירוקה מפותחת ומגוונת.
- בשכונה רשת שבילי אופנים רציפה ויעילה המקשרת את כל המבנים - מגורים, תעסוקה, מוסדות חינוך וציבור. מורכבת ממסלולי אופניים יעודיים בכל הרחובות הראשיים, תנועת אופניים ברחובות הקטנים המוגבלים במהירות תנועה גם באמצעות אלמנטי האטה שונים ומסלולי אופניים בשבילי השצ"פים.
- קישוריות - כל הרחובות המרכזיים של השכונה ממשיכים רחובות בשכונות הקיימות / המתוכננות בצפון ובדרום ואף במידת הניתן במזרח התחום על ידי כביש מס 2.
- הרחוב המרכזי ממשיך את ציר אבן גבירול עם הרכבת הקלה.
- הציר הנופי המערבי ממשיך צפונה ודרומה.
- רחוב אלטנוילנד- הרחוב מזרח-מערב המרכזי ממשיך ומתקשר לרמת השרון במזרח.
- הרחובות מזרח מערב מצפון לרחוב אלטנוילנד ממשיכים את אלו שבאזור התעסוקה הקיים ממזרח לציר הרכבת הקלה.
- קישור לרמת השרון באמצעות גשר מעל כביש 2 בחלק הדרומי של התכנית.
- שימור ושיקום ערכי טבע ותרבות קיימים :
הצד המערבי של הפרויקט – מהמצוק היורד לים ועד לקו הבינוי מתוכנן מכיל מרכיבים משמעותיים של טבע והסטוריה, ואלו ישוקמו וישמרו כחלק מתכנון השכונה. מצפון לדרום:
- תל מיכל , אתר ארכיאולוגי.
- פארק אקולוגי – טבע עירוני.
כאשר מוסדות חינוך אזוריים ממוקמים בצמוד לנ"ל ומתייחסים אליהם בפעילותם
- הפארק החופי האקסטנסיבי
המשרת את השכונה בטווחי הליכה ואת העיר ואזור בכלל.
תכנון ניהול הנגר העילי -
ישום פתרונות משולבים אשר יבטיחו את מירב החילחול בתחום התכנית וימנע פתרון המבוסס על פינוי מהיר של מי הנגר למערכת הניקוז, וזאת באמצעים שונים כאגני היקוות ושלוליות חורף בשצ"פים, אלמנטי חילחול לינארים ברצועות הגינון שברחובות ("רחובות ירוקים") ועוד.
פתרונות אקלימיים
גריד הרחובות הינו בהפניה צפון-דרום כאשר הרחובות מזרח-מערב הפונים לים הינם בהפניה קלה לכוון צפון. כיווניות זו תואמת לכוון הרוח השלטת המערבית- צפון מערבית.
הרחובות מזרח-מערב נפתחים במעין משפך לכוון מערב. השכונה ממוקמת בקו הבינוי הראשון לכוון הים, שבתווך פארק פתוח.
תכנון זה מאפשר חדירת אוורור טבעי מירבי לעומק השכונה, ומשפר את המיקרו אקלים של המרחב הציבורי וכן את האוורור הטבעי של מבני השכונה.
הבינוי בעיקרו מטפס ממערב למזרח - ממבנים בני 6 קומות בקו הבינוי המערבי הפונה לפארק החופי ולים, ועד מבנים בני כ-25 קומות הצמודים לכביש 2 ממזרח, שבתווך מבנים בני 8-12 קומות. כאשר על ציר הרכבת הקלה שבמרכז ממוקמים מבנים בני 25 קומות, עם ניתוק ביניהם.
חתך זה מונע את חסימת הרוחות ממערב ומאפשר זרימת רוחות טובה לכל עומק השכונה.
החזיתות המסחריות שברחוב הראשי - ציר הרכבת הקלה ובדרך הנופית שבמערב - מתוכננות עם ארקדות רחבות המייצרות הצללה ומאפשרות פעילות נוחה במרחבים הציבוריים המשמעותיים של השכונה.
סימולציות רוחות CFD
תכנון השכונה לווה בסימולציות רוחות CFD של השכונה, לניתוח התנהגות הרוח במפלס הולכי הרגל במרחב הציבורי ובתוך כך איתור האזורים שאינם עומדים בקריטריונים הנדרשים : % זמן החריגה המותר לרוח במהירות מסוימת לאזורי סוגי פעילות שונים.
מהירויות הבדיקה - 6,9,15,20 מ/ש , ואזורי הפעילות הינם - רחבות וחניות, אזור עסקים ומסחר, אזור מגורים וכניסות לבניינים ואזורי שהות כגון מסעדות פתוחות, ככרות, שצ"פים ועוד.
על מנת להגיע לתוצאות מדויקות בניתוח הרוחות, חילקנו את שטח השכונה הגדול – 2,000 דונם – למספר אזורי משנה, וביצענו סימולצית CFD על כל אחד בנפרד.
מקומות בעייתים הומלצו לטיפול בשלבי התכנון המפורט בהמשך באמצעי מיתון רוח שונים כגון צמחיה, גאומטריה של המבנים ועוד.
סימולציית חשיפה לשמש
תכנון השכונה לווה בסימולציות חשיפה לשמש בחינת 2 המרכיבים המרכזיים :
- חשיפה לשמש של המבנים המתוכננים. וזאת להבטיח קרינה מספקת בגגות המבנים
( 1.6 קוט"ש/מ"ר ביום שיא החורף) ובחזיתות הדרומיות, הדרום מזרחיות והדרום מערביות ( 26, 0.70, 0.84 בהתאמה). - חשיפה מספקת לשמש של אזורי הפיתוח הפעילים: שצ"פים - גינות פנימיות, רחבות חוץ וכו (0.9 קוט"ש/מ"ר ל-30 % מהשטח ביום שיא החורף).
נתוני הסימולציה מכתיבים בין היתר את מיקום הפעילויות הן במרחב הציבורי והן בחינת מיקום המבנים במגרשי מבני הציבור והחינוך. וכן את מאפייני הפיתוח הנופי הפרטני בהמשך, ליצירת אזורי אקלים קיץ חורף ועונות המעבר.
מערכות ואנרגיה
- חובת התקנת מערכות יצור אנרגיה PV על גגות מבני הציבור כפוף להיתכנות הנדסית וכלכלית
וזאת גם באלמנט מורם (כמו פרגולה / הצללה) מעל המתקנים ההנדסיים ואזורי פעילות בגג כפוך לאישור אדריכל העיר.
- מותרת התקנת מערכות PV ליצור אנרגיה על המבנים הפרטיים. בתואם להערות הנ"ל.
- יצור מקומי של אנרגיה באמצעות מתקן קו גנרציה לאספקת אנרגיה לשימושים הציבוריים של השכונה, תוך הימנעות מלאה מהשפעות סביבתיות שליליות.
- הקמת מערכת פניאומטית לאיסוף אשפה – כולל הכנות תשתית הצנרת ברחובות ומתקן הקליטה, וחיוב התחברות של המבנים הפרטיים למערכת זו. בכך ממוזער זיהום האויר והרעש והריחות הנגרש כתוצאה ממעבר משאיות הזבל בשכונה.
